אנדרה לנסקוי

אנדרה לנסקוי

רוסיה- מוסקבה, צרפת-פריז, 1902/1976

הצייר הרוסי-צרפתי ידוע בעיקר בזכות תרומתו לסגנון הציור טאשיזם שהתחיל בצרפת בשנות ה-40.

לנסקוי נולד למשפחה אריסטוקרטית במוסקבה בשנת 1902. הוא התנדב לשרת ב-"תנועה הלבנה" אבל נפצע במהלך המלחמה ולאחר מכן עבר לצרפת.

בשנת 1921 הוא עבר לפריז ובמהלך לימודיו ועבודתו באקדמיית פריז, הוא גילה את עבודותיהם של וינסנט ואן-גוך וג'יימס אנסור ושימושם בצבע.

תערוכת עבודותיו הראשונה הוצגה בתערוכה של ציירים רוסים בגלריית לה-ליקורן בשנת 1922 והייתה להצלחה. תערוכה זו סללה את הצלחתו ולכך שעובודותיו הוצגו לצד אמנים כדוגמת רוברט דלאוני, ליאופלד סורבאג' ואוסיפ זאדקין.

בעקבות הצלחתו, בשנת 1924 עבודותיו הוצגו ב- 'Salon d'Automne', בו ציוריו משכו את תשומת ליבו של אספן אומנות גרמני בשם ווילהם אוהד. מיד לאחר מכן, בשנת 1925, הוצגה תערוכת יחיד הראשונה של לנסקוי.  

בעזרתם של המבקרים, הצליח לנסקוי למכור מספר רב של עבודות לאספנים פרטיים ולמוזיאונים בכל רחבי אירופה, בכללם עיירת אנטרופן בבלגיה ומנהיים בגרמניה. במהלך תקופה זו טכניקות העבודה שלו היו בעיקר פיגורטיביות, כפי שניתן לראות בבירור ביצירה "דיוקן של אשת איכרים"- "Portrait of a Peasant Woman".

בשנות ה-30' הוא שינה את סגנון עבודתו לחלוטין והחל לעבור לטכניקה מופשטת-אבסטרקטית. ייתכן שהדבר נובע מהאינטרקציה התמידית שהייתה לו עם וואסילי קנדינסקי.  

התערוכה המופשטת הראשונה שלו נערכה בשנת 1944 בגלריית Jeanne Bucher, בה הוא הכיר והחל בחברות עם ניקולאס דה-סטאל. לאחר מכן נערכו מספר תערוכות יחיד של לנסקוי, בין היתר בארצות-הברית ובגלריות רלוונטיות בכל העולם.

טאשיזם, טכניקה הידועה גם כטכניקת הטיפטוף, מהווה חלק לא מבוטל מעבודתו.

תערוכה זו במוזיאון מאירה את עבודתו בשלב מאוחר יותר בחיים, וחושפת בגרות ותשוקה לצבע המובילים לעולמות של אור ותנועה מעניינים ומשמחים.

אנדרה לנסקוי נפטר בפריז באוגוסט 1976.